גזר דין בתיק ת"פ 9153-05-10

1.         הנאשם 1 הודה כי בתאריך 7.1.10 מכר לסוכן משטרה כ 98 גרם קוקאין ובתמורה קיבל

ממנו 16.600 ש"ח וטרקטורון מסוג פולריס סקרמבלר. הנאשם 2 הודה כי סייע לנאשם 1 בביצוע עסקת הסמים.

הנאשם 1 הודה גם שבתאריך 10.2.10 מכר לסוכן המשטרה הנ"ל כ 23 גרם קוקאין בתמורה ל 7500 ש"ח.

על יסוד הודאת הנאשמים, כאמור, הנאשם 1 הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת המסים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 (להלן:"פקודת הסמים") והנאשם 2 הורשע בעבירה של סיוע לסחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים ו- 31 לחוק העונשין תשל"ז -1977.

2.         הודאת הנאשמים באה במסגרת הסדר טיעון, בגדרו הסכימו הצדדים לעניין העונש כדלקמן:

באשר לנאשם 1 -

הצדדים המליצו לבית המשפט להטיל עליו 42 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, ומאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה וקנס כספי לפי שיקול דעת בית המשפט.

הצדדים הסכימו כי רכב מסוג טנדר טויוטה מ.ר. 85-358-64 וטרקטורון מסוג פוג'י פולאריס שמספרו 3807435213 יחולטו לאוצר המדינה.

באשר למאסר על תנאי של 30 חודשים שהוטל עליו בת.פ. 5129/06 של בית המשפט המחוזי חיפה, שהעבירות בהן הורשע כאן מפעילות אותו, הוסכם שהוא יופעל, המאשימה תעתור שהוא ישא אותו במצטבר למאסר שיגזר עליו וההגנה תטען כראות עיניה.

באשר לנאשם 2 -

הצדדים המליצו לבית המשפט להטיל עליו 20 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, ומאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה וקנס כספי לפי שיקול דעת בית המשפט.

3.         ב"כ המאשימה טענה כי עונשי המאסר המוצעים, מתאימים לנסיבות. היא הסבירה את ההבדל בין העונשים המוצעים לכל אחד מהנאשמים בכך שהנאשם 1 הורשע בשתי עבירות, לחובתו עבר פלילי הכולל גם עבירות סמים, הוא ישב במאסר ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, בעוד הנאשם 2 הורשע בעבירה אחת של סיוע, חלקו בעסקת הסם קטן מזה של הנאשם 1, אין לו עבר פלילי וזהו מאסרו הראשון. היא ביקשה להטיל על כל אחד מהנאשמים קנס גבוה ומאסר על תנאי ופסילת רשיון לתקופה ארוכה. באשר להפעלת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם 1, טענה, כי העובדה שהוא הורשע כבר בעבירות סמים ואף ריצה עונשי מאסר, מחייבת נשיאת מלוא תקופת המאסר על תנאי במצטבר למאסר שיגזר עליו.

 4.        ב"כ הנאשם 1 ביקש לכבד את הסדר הטיעון. הוא טען כי הודאת הנאשם משקפת לקיחת אחריות והבעת חרטה וציין את חסכון הזמן שהביאה. עוד טען, כי הנאשם משתמש בסמים קשים וכי לאחר ששוחרר מ 30 חודשי מאסר על עבירה דומה, הוא הבין שעליו לשנות דרכו וכחודש וחצי לפני מעצרו בתיק זה פנה לקבלת טיפול לגמילה מסמים אך לא התקבל מפאת חוסר מקום. הוא ציין שהנאשם נשוי ואב לחמישה ילדים והוא מטפל גם בארבעת אחיו, וביקש לשמור על יחס מתאים לכמות הסם בה סחר הנאשם ולמאסר שהוסכם להשית על הנאשם 2 . באשר לפסילת הרשיון, טען, כי הדבר עלול לפגוע באפשרות הנאשם להשתקם ולהתפרנס ביושר.

5.         ב"כ הנאשם 2 ביקש לכבד את הסדר הטיעון. הוא ציין שהנאשם צעיר כבן 27, אין לו עבר פלילי וזהו מעצרו הראשון. חלקו בעסקת הסם, קטן - הוא לא היה בקשר עם הסוכן המשטרתי, לא תיאם את העסקה ולא קיבל תמורתה והוא הורשע בסיוע בלבד. הוא עצור תקופה ארוכה. הוא נוטל אחריות מלאה על מעשיו. לפני מעצרו, עבד כנהג הסעות וכטרקטוריסט בביצוע עבודות פיתוח. ביקש להימנע משלילת רשיון הנהיגה שלו, שכן הוא זקוק לו לפרנסתו.

6.         שני הנאשמים הביעו חרטה.

7.         לאחר ששקלתי בדבר, באתי למסקנה כי יש לכבד את הסכמות הצדדים בהסדר הטיעון:

א.         "הסדר טיעון - באשר הוא - אינו רק שיקול אחד ככל יתר השיקולים העומדים בפני בית ^-המשפט הגוזר את העונש. הסדר טיעון, כשהוא לעצמו, הוא שיקול מרכזי בגזירת הדין הן מטעמים של אינטרס הציבור הן כדי למלא אחר ציפיות הנאשם המוותר בהודאתו על זכותו לניהול ההליך הפלילי עד תומו. האינטרס הציבורי במובנו הרחב מחייב את בתי ^-המשפט לעודד קיומם של הסדרי טיעון. קיום הסדרי טיעון מאפשר פריסה רחבה יותר של אכיפת החוק, ובכך יש כוח מרתיע כשלעצמו, העשוי לאזן את אפקט ההקלה בעונש במקרה הקונקרטי. ...ככלל, בית ^-המשפט יראה לקיים את הסדר הטיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרי הטיעון". - ע"פ 1958/98‏ פלוני נ' מדינת ישראל, פ''ד נז(1) 577

ב.         הרקע להסדר הטיעון, ענייני וסביר.

ג.          כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשמים, תוקן.